לא מעט אנשים מכירים מצב שבו הם מוציאים פלפל מהמקרר, חוצים אותו (עבור
סלט, או סתם כדי לאכול), ובנוסף לגרעינים הקטנים המיועדים לזריקה מתגלה בפנים
פלפלון קטן. מסתבר שהפלפל שלנו גידל ישות עצמאית ומתפקדת שמאלצת אותנו להקדיש לה
תשומת לב משל עצמה (בדרך כלל ביס קטן). באופן דומה, פעולה של החלפת שחקן בעת משחק
כדורגל היתה, במקור, חלק אינטגרלי מהזרימה של המשחק, אבל הפכה עם השנים לטקס קטן
בתוך המשחק, טקס שמתקיים בזכות עצמו, ושמאלץ אותנו להקדיש לו תשומת לב. פלפלון
חילופים.
כמו כל דבר בצה"ל, טקס החלפת שחקן (להלן: "חילוף")
מחולק לשלושה חלקים: ההכרזה, החילוף, וסיום החילוף. לעתים
נזכה גם בהדרן קטן, אבל לא בכל המקרים.
הבה נבחן את הטקס, אם כך:
א.
ההכרזה. מתנהל
לו משחק כדורגל על המגרש. שחקנים רצים, כדור מתגלגל, לעתים אף נבעט. אבל תשומת הלב
של המצלמה שמצלמת ומשדרת את המשחק מוסטת לפתע מן המגרש אל נקודה בשוליו: אדם כלשהו
מניף שלט אלקטרוני עצום מימדים. בראש השלט מתנוסס שם של חברה מסחרית כלשהי, והשלט
עצמו מציג שני מספרים: המספר העליון, בצבע אדום, מציין את מספר החולצה של השחקן
המוחלף (להלן: "השחקן המוחלף"). לעומתו, המספר התחתון, בצבע ירוק, מציין
את מספר החולצה של השחקן המחליף (להלן: "השחקן המחליף").
משחק הכדורגל ממשיך להתנהל לו בינתיים, אבל כל צופה שרואה את התמונה
הזו, את רגע ההכרזה ואת פרטי מהלך החילוף, מפסיק להתעניין במשחק שמתנהל למרגלותיו,
ומכין את עצמו נפשית לקראת לב הטקס, הלא הוא החילוף עצמו. לשם הוא צריך להפנות את
כל תשומת ליבו בדקות הבאות.
ב.
החילוף. סמוך
לתום שלב ההכרזה, ברגע כלשהו במשחק שבו הכדור יוצא מתחומי המגרש, ניתן לגשת לחילוף
עצמו. השחקן המוחלף, המצוי תמיד בנקודה הרחוקה ביותר מהמקום שבו יתבצע החילוף,
מתחיל בריצה קלה (או בצליעה קשה) אל עבר נקודת החילוף, תוך שהוא מוחא כפיים באוויר.
הריצה קלה, וזמנה ממושך. בינתיים יכולים כל הצופים לשחזר בראשם את פועלו של השחקן
המוחלף כפי שהם ראו במו עיניהם: הנה הוא, רענן וטרי, בוהה בנקודה נעלמת בשמיים עם
שריקת הפתיחה. הנה הוא גולש באומץ אל עבר כדור תועה, ומוציא אותו אל מחוץ למגרש.
מאוחר יותר הוא מקבל כדור מהשוער, וממהר למסור אותו במדויק הלאה, 2-3 מטרים קדימה,
אל עבר עמית מקבוצתו. יתכן שהוא היה מעורב באיזו תקרית אלימה כזו או אחרת- דוחף או
נדחף, מאיים או מאויים, מרגיע או מורגע. יתכן גם שהוא בעט לעבר השער פעם או
פעמיים. כך או כך, יש מספיק זמן, במהלך ריצתו הקלה של השחקן המוחלף, להעריך את
תרומתו למשחק, ואף לתת לו ציון כלשהו. (יתכן, אגב, שבדיוק בשל כך הוא מוחא כפיים-
כאילו הוא מודה לצופים על שהם מקדישים מזמנם כדי להרהר בו).
כל אותו הזמן עומד לו השחקן המחליף בנקודת החילוף, דרוך כמו קפיץ,
ומחכה לשחקן המוחלף שיגיע אליו על מנת לבצע את אקט החילוף המיוחל. לאחר דקות
ארוכות מתרחש המפגש ביניהם. המפגש בין השחקן המחליף לשחקן המוחלף הוא הוא שיאו של
שלב החילוף, ונדמה שהוא נטען באנרגיה חשמלית עצומה: השניים מסתכלים זה בעיניו של
זה, שותפים לאותו גורל ולאותה משימה של קבוצתם. שתי ידיו של השחקן המחליף נשלחות
קדימה, ופוגשות בתנופה את שתי ידיו של השחקן המוחלף במעין "צ'פחה כפולה"
שמאחדת את השניים באופן שרק שני שחקני כדורגל יכולים להתאחד. לעתים, לאחר הצ'פחה
הכפולה, מתבצע חיבוק אמיץ בין השניים. שפתיו של השחקן המוחלף ממלמלות משהו, אולי
"השלם את המשימה, למעני, למען הקבוצה, למען האוהדים". השחקן המחליף עונה
לו קצרות, כנראה "אל תדאג". האוהדים, שעדים לרגע השיא המרגש הזה, מריעים
בחום.
ג.
סיום החילוף. עכשיו
עולה השחקן המחליף אל כר הדשא. עינו נעוצות בקרקע, רגלי בוטשות את משטח הדשא בריצה
תקיפה ותכליתית. מספר שחקנים מקבוצתו ניגשים אליו, אבל השחקן המחליף מתייחס אליהם
בלקוניות, כמעט בגסות. הוא בא להשלים את המשימה- לעמוד על קו השער בזמן כדור קרן,
להצטרף לחומה בעת בעיטת עונשין, או לקבל כדור מהשוער ולמסור אותו במדויק הלאה, 2-3
מטרים קדימה, אל עבר עמית מקבוצתו.
זהו, תם הטקס. לעתים נקבל הדרן קטן- המצלמה תלווה את השחקן
המוחלף בדרכו לקצה הספסל, מקבל חיבוק מעוזר המאמן או טפיחה בישבן מהמאמן עצמו.
השחקן המוחלף מתיישב, עוטה על עצמו סוודר כלשהו לבל יתקרר, ומחליף מספר מלים עם
שכנו, השוער השלישי, זה שלעולם לא יזכה לראות את כר הדשא מקרוב. השופט שורק, ומשחק
הכדורגל יכול להתחדש, לעשרים השניות שנותרו לאחר שטקס החילוף הסתיים.
כשאני קורא את כל זה, אני מרגיש כמו האיש הרע בסרט פעולה כלשהו. הנה
אני עומד להציע הצעה שתכחיד את טקס החילוף מעל פני האדמה. כמו ממציא הרכב שמחק את
תעשיית הכרכרות עם הסוסים. כמו ממציא האינטרנט שגרם לקריסת תעשיית המוזיקה
העולמית. אבל אחרי נשימה עמוקה אני נזכר שהאינטרס של אוהדי הכדורגל הוא לראות כמה
שיותר ממשחק הכדורגל, עם כמה שפחות עצירות עבור עניינים שאינם המשחק, גם אם חלק
מהעניינים קיבלו בשלב מסוים נפח וחיים משל עצמם.
אי לכך, אני מציע שחילוף שחקן במשחק לא יהיה טקס, אלא פעולה קצרה
שיכולה לקרות תוך כדי משחק בכל נקודת זמן שהיא. כדי למנוע אי סדר, פרוצדורת החילוף
צריכה להיות כזו:
-
הקבוצה המחליפה
מודיעה לשופט הרביעי על הוצאת שחקן כלשהו ,ועל מספרו
-
השופט הרביעי מיידע
את שופט המשחק
-
השחקן המוחלף יוצא
מתחומי המגרש
-
השופט הרביעי מסמן
לשופט המשחק על יציאת השחקן המוחלף
-
הקבוצה המחליפה
מודיעה לשופט הרביעי על הכנסת שחקן מחליף,ועל מספרו
-
השופט הרביעי מיידע
את שופט המשחק
-
השחקן המחליף נכנס אל
תחומי המגרש
-
השופט הרביעי מסמן
לשופט המשחק על כניסת השחקן המחליף
כל העסק הזה יכול להתרחש גם תוך כדי משחק. מאחר והקבוצה המחליפה היא
זו שנפגעת מהחילוף- היא בחסרון של שחקן עד לכניסת השחקן המחליף- עליה לתזמן את החילוף
כך שתיפגע ממנו באופן מינימלי, ככל הנראה כאשר המשחק לא משוחק (כדור חוץ או בעיטה
נייחת כלשהי), או כאשר הכדור ברגליה.
דקות יקרות יחסכו, "חילופים טקטיים" של סוף משחק ימנעו. מי
יודע, אולי הזמן הזה ינוצל ע"י הקבוצות להבקעת שערים.
