וויצ'ק חיכה בסבלנות עד שהאיש יוציא את כל הכביסה מהמכונה ויכניס אותה לתוף שלו. וויצ'ק ידע לחכות בסבלנות- לא, לא- הוא תוכנן לחכות בסבלנות- ולכן לא השמיע אפילו ציוץ מחאה קטנטן. האיש עבד לאט, מיין חלק מהבגדים לתליה, ואת החלק השני ערם בתוך גיגית כחולה גדולה. וויצ'ק ידע בדיוק איך זה יסתיים- בהכנסת הכבסים שבגיגית אל התוף שלו, טריקת הדלת, כיוון הטיימר, ולחיצה על כפתור ההפעלה. ואז הוא יתחיל לעבוד.
וויצ'ק כבר התרגל לעבודה המונוטונית והסיזיפית שלו, כי הרי ככה זה בחיים- אתה לא תמיד יכול לדעת מה הם מכינים לך, וצריך להגיד תודה שיש לך קורת גג, ואוכל, וחשמל. הוא החשיב את עצמו למייבש אריסטוקרט, מאחר והיה שייך לזן המייבשים עם המעבה (קונדנסר) הפחות נפוץ, שלא כמו מייבשי הכביסה האסייתיים ("אזיאטים") עם צינור הפליטה ההמוני שלהם. וויצ'ק ידע בדיוק כמה אחריות כרוכה בעבודה שלו, והיכן הוא צריך להניח את כל אחד מתוצרי הפליטה שלו: את המוך הוא פיזר בדייקנות בין הפילטר הראשי, הפילטר המשני, וקצת מאחורי דלת התוף, היכן שקשה במיוחד לנקות (הוא נהנה לשמוע את האיש נאנח בעודו דוחף יד לחלל הצר שמאחורי הדלת); את המים- למיכל המים. לעתים היה האיש מזניח את וויצ'ק ולא מרוקן את המיכל בזמן, ואז, כשהתמלא המיכל באמצע מחזור הייבוש, היה וויצ'ק מפסיק את הפעולה ומכחכח קלות בגרונו כדי שהאיש יבוא וירוקן את המיכל. לפעמים היו חולפות שעות ארוכות עד שהאיש היה בא כדי לטפל בבעיה, ואז הוא היה מתרגז על כך שהכבסים לא התייבשו למרות שעבר המון זמן. וויצ'ק הרי ידע שכך יהיה, אבל האיש לא הקשיב לו וגם לא הראה סימני למידה כלשהם, ולכן חזר על הריטואל מפעם לפעם. מה לעשות, לא כולם זוכים לחינוך כמו שצריך הזכיר וויצ'ק לעצמו במרירות.
וויצ'ק המשיך לחכות בסבלנות מופתית לסיום פעולת המיון ולתחילת הטעינה וההפעלה. הוא ידע להיות סבלני, ומעולם לא הרגיש צורך לדחוק באיש על שהוא משאיר אותו, את וויצ'ק, פעור דלת וחסר מעשה לזמן רב כל כך, רק כדי להעביד אותו לאחר מכן במשך 90 דקות רצופות, על אף שוויצ'ק יכול היה לייבש את הכבסים בכחצי מזמן הטיימר. וויצ'ק ידע שהוא כבר ינוח בקבר, אבל בינתיים יש לו יעוד, ואת היעוד הזה הוא התכוון למלא בהצלחה, בדיוק כמו שלימדו אותו במפעל שבו הוא הורכב.
לאחר זמן שנראה היה כמו נצח סיים האיש לתלות את הבגדים שלא יועדו לייבוש. לאחר מכן הוא העביר בזריזות (יחסית, אמר לעצמו וויצ'ק) את הכביסה אל התוף, טרק את הדלת, כיון את הטיימר, ולחץ על כפתור ההפעלה. וויצ'ק התחיל לסובב את התוף והתכונן לפזר את תוצרי הלוואי, והאיש הסתובב, יצא ממרפסת השירות, סגר את הדלת, כיבה את האור, והשאיר את וויצ'ק לבד בחושך.
