קצת פחות מחמש שנים שהבלוג הזה מונח לו בפאתי האינטרנט, בקצה של איזה נתיב וירטואלי רשתי, כזה שהרבה מאד אנשים לא עוברים בו, ואלה שכן- ממהרים להסתובב, ולחזור לדרכים יותר מרכזיות.
וזה סבבה לגמרי מבחינתי. "כתיבה למגירה פתוחה" הגדיר פעם ידיד וירטואלי שלי את הבלוג הזה, וההגדרה מקובלת עלי. פעם בכמה זמן, כששריר הכתיבה לוחץ לי, אני משחרר רשומה (סוג של) פומבית שתצטרף לאיזה "גוף עבודות" אקלקטי וחסר חשיבות שמגדיר, ואלי עדיף שלא יגדיר, את הישות הכותבת הוירטואלית שלי.
ועם זאת, כבר די הרבה זמן שלבלוג הזה לא נוסף תוכן כלשהו. לכן החלטתי על פרויקט אישי שלי- "שבעה ימים בשבוע". פוסט לכל יום, עד שיסתיים השבוע.
מסגרת הפרויקט מצוינת עבורי- היא ברורה, נוקשה, ומחייבת, כך שאוכל להפר אותה ללא כל קושי. יתכן שפרק הזמן יהיה ארוך יותר, ויתכן שכמות הפוסטים תהיה מועטה יותר, או גם וגם, או שכן, או שלא. נראה.
הפרויקט לא מיועד לי, אלא עבור הבלוג הזה- מגיע לבלוג הנאמן והאילם הזה לקבל יותר נפח, עבור כל האנשים שלא מודעים לקיומו, לא מבקרים בו, וממילא לא נחשפים לתכניו.
גם בלוג המוזיקה השכן לא יקופח. מתוכננת שם השלמה של ביקורת אלבום ישנה שננטשה באמצע בחוסר הגינות משווע, ומגיע לה להיכתב, להתפרסם, ולהתווסף לרשימת הפוסטים הנופלים ביער ואיש אינו שומע או קורא אותם, פה וגם שם. ואולי, אם תרצה אלת ההשראה, יהיו שם עוד ביקורות. אולי.
שבעה ימים בשבוע, היום הזה הוא היום הראשון, והוא שבת- היום שבו שבת אלוהים מכל מלאכה. ואלוהים, השרירותי, הבלתי מושג, הבלתי מובן, הוא מקור השראה מובהק של הבלוג הזה.
וזה סבבה לגמרי מבחינתי. "כתיבה למגירה פתוחה" הגדיר פעם ידיד וירטואלי שלי את הבלוג הזה, וההגדרה מקובלת עלי. פעם בכמה זמן, כששריר הכתיבה לוחץ לי, אני משחרר רשומה (סוג של) פומבית שתצטרף לאיזה "גוף עבודות" אקלקטי וחסר חשיבות שמגדיר, ואלי עדיף שלא יגדיר, את הישות הכותבת הוירטואלית שלי.
ועם זאת, כבר די הרבה זמן שלבלוג הזה לא נוסף תוכן כלשהו. לכן החלטתי על פרויקט אישי שלי- "שבעה ימים בשבוע". פוסט לכל יום, עד שיסתיים השבוע.
מסגרת הפרויקט מצוינת עבורי- היא ברורה, נוקשה, ומחייבת, כך שאוכל להפר אותה ללא כל קושי. יתכן שפרק הזמן יהיה ארוך יותר, ויתכן שכמות הפוסטים תהיה מועטה יותר, או גם וגם, או שכן, או שלא. נראה.
הפרויקט לא מיועד לי, אלא עבור הבלוג הזה- מגיע לבלוג הנאמן והאילם הזה לקבל יותר נפח, עבור כל האנשים שלא מודעים לקיומו, לא מבקרים בו, וממילא לא נחשפים לתכניו.
גם בלוג המוזיקה השכן לא יקופח. מתוכננת שם השלמה של ביקורת אלבום ישנה שננטשה באמצע בחוסר הגינות משווע, ומגיע לה להיכתב, להתפרסם, ולהתווסף לרשימת הפוסטים הנופלים ביער ואיש אינו שומע או קורא אותם, פה וגם שם. ואולי, אם תרצה אלת ההשראה, יהיו שם עוד ביקורות. אולי.
שבעה ימים בשבוע, היום הזה הוא היום הראשון, והוא שבת- היום שבו שבת אלוהים מכל מלאכה. ואלוהים, השרירותי, הבלתי מושג, הבלתי מובן, הוא מקור השראה מובהק של הבלוג הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה